לימודי תורה.

מבוא ללימודי תורה.

שנת השבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

אתרי עת השלום:

מאוד מענין שאשה שמתפללת ורק שפתיה נעות נחשבה בימי קדם בעיני עלי הכהן לשיכורה, מפה ניתן ללמוד שאשה צריכה להתפלל ושקולה ישמע שהיא מתפללת גם שהיא עושה זאת לאזני הכהן.

וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ–רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת, וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ; וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי, לְשִׁכֹּרָה: שמואל.

השנה החדשה היא שנת שבעים וארבע לקוממיות שעל פי מחשבתי הפכה לעצמאות, יען כי גן העצמאות מסמל את קוממיות ההומואים ולא את קוממיות ישראל. לצורך הענין, גם המציאו מילה חדשה במקום המילה קוממיות השמו את המילה עצמאות בהקשר לשיבתו של יהודה לישראל.

עשיתי מעט חידושים באתרי עת השלום יש עמודי נושא חדשים.

עמוד מיוחד ללימודי תהילים, עמוד מיוחד ללימודי פרשות שבוע, ועוד מיוחד ללימודים לפי נושאים.

להזכירכם אני לומדת בתוכנית סדורה שבעה ספרים בשנה מבראשית ועד שופטים וזאת בימי שבת ותהלים בימי חול. בחגים השנה מקראות הקודש שלי יהיו מקראות ספרים. בפסח של שנת שבעים וארבע, ספר שמואל מלכות שאול גם בשבת הראשונה וגם בחול המועד וגם בשבת השנית הלימודים מספר שמואל ימשכו עד חג השבועות.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- חודש שני בשנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

חדש מלימודי תורה על הדרך- לזכות ישראל יאמר:

וַיַּֽעֲבֹ֧ד יַֽעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּֽהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַֽהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ׃ וַיֹּ֨אמֶר יַֽעֲקֹ֤ב אֶל־לָבָן֙ הָבָ֣ה אֶת־אִשְׁתִּ֔י כִּ֥י מָֽלְא֖וּ יָמָ֑י וְאָב֖וֹאָה אֵלֶֽיהָ׃ וַיֶּֽאֱסֹ֥ף לָבָ֛ן אֶת־כָּל־אַנְשֵׁ֥י הַמָּק֖וֹם וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּֽה׃ וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַיִּקַּח֙ אֶת־לֵאָ֣ה בִתּ֔וֹ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֖הּ אֵלָ֑יו וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ׃ וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לָ֔הּ אֶת־זִלְפָּ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לְלֵאָ֥ה בִתּ֖וֹ שִׁפְחָֽה׃ פרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב.

כִּ֥י מָֽלְא֖וּ יָמָ֑י וְאָב֖וֹאָה אֵלֶֽיהָ׃

וַיִּקַּח֙ אֶת־לֵאָ֣ה בִתּ֔וֹ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֖הּ אֵלָ֑יו

מַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וְנִתְּנָ֨ה לְךָ֜ גַּם־אֶת־זֹ֗את בַּֽעֲבֹדָה֙ אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲבֹ֣ד עִמָּדִ֔י ע֖וֹד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃ וַיַּ֤עַשׂ יַֽעֲקֹב֙ כֵּ֔ן וַיְמַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־רָחֵ֥ל בִּתּ֖וֹ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לְרָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ אֶת־בִּלְהָ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לָ֖הּ לְשִׁפְחָֽה׃ וַיָּבֹא֙ גַּ֣ם אֶל־רָחֵ֔ל וַיֶּֽאֱהַ֥ב גַּֽם־אֶת־רָחֵ֖ל מִלֵּאָ֑ה וַיַּֽעֲבֹ֣ד עִמּ֔וֹ ע֖וֹד שֶֽׁבַע־שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃פרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב.

וַיְמַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וַיִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־רָחֵ֥ל בִּתּ֖וֹ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃

וַיָּבֹא֙ גַּ֣ם אֶל־רָחֵ֔ל

וַיֶּֽאֱהַ֥ב גַּֽם־אֶת־רָחֵ֖ל

לא הוזכרה המילה אהבה בעניינה של לאה ..

וַיַּ֤רְא יְהוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה׃

וַתַּ֤הַר לֵאָה֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ רְאוּבֵ֑ן כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה כִּֽי־רָאָ֤ה יְהוָה֙ בְּעָנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶֽאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי׃

וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר כִּֽי־שָׁמַ֤ע יְהוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה אָנֹ֔כִי וַיִּתֶּן־לִ֖י גַּם־אֶת־זֶ֑ה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃

וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר עַתָּ֤ה הַפַּ֨עַם֙ יִלָּוֶ֤ה אִישִׁי֙ אֵלַ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ לֵוִֽי׃

וַתַּ֨הַר ע֜וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֗ן וַתֹּ֨אמֶר֙ הַפַּ֨עַם֙ אוֹדֶ֣ה אֶת־יְהוָ֔ה עַל־כֵּ֛ן קָֽרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ יְהוּדָ֑ה וַֽתַּעֲמֹ֖ד מִלֶּֽדֶת׃ פרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב.

כִּֽי־רָאָ֤ה יְהוָה֙ בְּעָנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶֽאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי׃

חדש – פרשת אביתר- לימודים מספר שמואל- מלכות שאול.

שִׁירוּ לַיהוָה, שִׁיר חָדָשׁ;    תְּהִלָּתוֹ, בִּקְהַל חֲסִידִים.
יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו;    בְּנֵי-צִיּוֹן, יָגִילוּ בְמַלְכָּם.
יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל;    בְּתֹף וְכִנּוֹר, יְזַמְּרוּ-לוֹ: תהלים.

וזאת המצווה לעשות:

שִׁירוּ לַיהוָה, שִׁיר חָדָשׁ;

שִׁיר חָדָשׁ

יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל;

בְמָחוֹל;

בְּתֹף וְכִנּוֹר, יְזַמְּרוּ-לוֹ.

בְּתֹף

וְכִנּוֹר

יְזַמְּרוּ

איך שאני רואה ושומעת חסר בבית הכנסת/בקהל חסידים לקיום המצווה:

תֹף מָחוֹל וְכִנּוֹר.

זמרים יש, שירים חדשים יש, שנאמר:

זה הישן חדש חדש..

מָחוֹל..

צריך לחשוב על המילה מחול, משורש מחל.. מחילה..

יצחק לא ידע שעשיו מכר את הבכורה ליעקב- פרשת חיי שרה- תולדות.

מצוותי, חוקותי ותורותי- לפני ברית חורב: פרשת חיי שרה- תולדות

ימי קדם מבחינת השכלה: פרשת חיי שרה- תולדות.

עדות כברית להבטחת עסקאות מסחריות: פרשת חיי שרה- תולדות.

תולדת יצחק כבניה מהגר, אם ישמעאל: פרשת חיי שרה- תולדות.

דיבור עם מלך כדיבור עם נביאים: פרשת חיי שרה- תולדות.

לימודים מספר שמואל- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

פרשת סלע המחלקת:

וַיַּ֥עַל דָּוִ֖ד מִשָּׁ֑ם וַיֵּ֖שֶׁב בִּמְצָד֥וֹת עֵֽין–גֶּֽדִי: וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר֙ שָׁ֣ב שָׁא֔וּל מֵאַחֲרֵ֖י פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּגִּ֤דוּ לוֹ֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֣ה דָוִ֔ד בְּמִדְבַּ֖ר עֵ֥ין גֶּֽדִי: וַיִּקַּ֣ח שָׁא֗וּל שְׁלֹ֧שֶׁת אֲלָפִ֛ים אִ֥ישׁ בָּח֖וּר מִכָּל–יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֗לֶךְ לְבַקֵּ֤שׁ אֶת–דָּוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו עַל–פְּנֵ֖י צוּרֵ֥י הַיְּעֵלִֽים: פרשת סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.

וַיַּ֥עַל דָּוִ֖ד מִשָּׁ֑ם וַיֵּ֖שֶׁב בִּמְצָד֥וֹת עֵֽין–גֶּֽדִי

דָּוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו עַל–פְּנֵ֖י צוּרֵ֥י הַיְּעֵלִֽים:

כפי שידוע לנו, כמו שכתוב בתורה היעלים עודן נמצאות שם. זה מקומן גם בעת הזאת.

בפעם הבאה שאתם בשמורת עין גדי.. בנחל דוד, שתראו יעלים בצורים, תחשבו שהם משך ליעלים עוד מעתו של דוד המלך.. כמוכם.. משך לדוד המלך משבט יהודה שאבותכם גם הם היו בעין גדי בעת ההיא.. כמו האבות של היעלים בצורים בעין גדי בעת הזאת..

אז ברור שמאוד חשוב לשמור עליהן.

מתוך מקום שמבין שאזור הצורים במדבר עין גדי שלהן בטאבו כמו שאומרים…

צוּרֵ֥י הַיְּעֵלִֽים

הַ

האות ה- שמשייכת את הצור ליעלים.

לימודים מספר שמואל- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.				.
חנה.	בית נאמן.	דבר בישראל.	אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה.	שָׁבִים֙ אֶל-יְהוָ֔ה.
מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ.	שָׁאוּל֙.	שָׁאוּל֙ וי֣וֹנָתָ֔ן.	דוד.	דוד ויונתן.
אֶבְיָתָ֑ר.	סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.	אביגיל.	משיח יְהוָ֔ה.	מות שאול.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- חודש האביב.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- פרשת לוט ואברהם- לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

עוד כמה מילים ביחס לדברים שכתבתי בשנה שקדמה לזאת:

וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ לָב֔וֹא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָֽפְלָ֣ה עַל־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו׃ וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִֽהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֨רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַֽעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃ וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַֽעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַֽחֲרֵי־כֵ֥ן יֵֽצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃ וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃ וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹֽא־שָׁלֵ֛ם עֲו֥‍ֹן הָֽאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃ פרשת לוט ואברהם.

וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַֽעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי

זאת אומרת שהעבדות היתה דין ידוע מראש.

וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹֽא־שָׁלֵ֛ם עֲו֥‍ֹן הָֽאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃

זאת אומרת בעניין בדינים תשלום בעבור החטא, או ענישה , החטא של האמורי לא היה שלם, זאת אומרת שלא היתה מחילה או כפרה לחטא האמורי.

במובן שזאת ירושה לזרעו אחריו, עוונו לא יהיה שלם מיום זה והלאה וזאת גם בדור הרביעי האמורי המקביל לדור הרביעי של אברם

לֹֽא־שָׁלֵ֛ם עֲו֥‍ֹן הָֽאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃

וַהֲקִֽמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַֽחֲרֶ֛יךָ לְדֹֽרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם לִֽהְי֤וֹת לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַֽחֲרֶֽיךָ׃ וְנָֽתַתִּ֣י לְ֠ךָ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַֽחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת ׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַֽאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵֽאלֹהִֽים׃ פרשת לוט ואברהם.

לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם

אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַֽאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵֽאלֹהִֽים׃

הבטחת בורא עולם לזרע אברהם ומשכך כך גם עוון האמורי לא שלם לעולם.

מפה אנו יכולים ללמוד ששלם העוון של הנאצים.

השילומים משלמים את העוון.

כמו תם ונשלם. שלם בשני המובנים שלו.

זה היה הקול המתנגד להסכם השילומים בעת חתימתו.

לוט הוא זרע שם ולא זרע אברהם- פרשת לוט ואברהם.

צדיק בסדום שלא מסדום- פרשת לוט ואברהם.

עוון שחדל פדיונו לעולם- פרשת לוט ואברהם

בצל קורתו-פרשת לוט ואברהם.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- פרשת לוט ואברהם- לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וַיַּעַל֩ ל֨וֹט מִצּ֜וֹעַר וַיֵּ֣שֶׁב בָּהָ֗ר וּשְׁתֵּ֤י בְנֹתָיו֙ עִמּ֔וֹ כִּ֥י יָרֵ֖א לָשֶׁ֣בֶת בְּצ֑וֹעַר וַיֵּ֨שֶׁב֙ בַּמְּעָרָ֔ה ה֖וּא וּשְׁתֵּ֥י בְנֹתָֽיו׃ וַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֛ה אֶל־הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן וְאִ֨ישׁ אֵ֤ין בָּאָ֨רֶץ֙ לָב֣וֹא עָלֵ֔ינוּ כְּדֶ֖רֶךְ כָּל־הָאָֽרֶץ׃ לְכָ֨ה נַשְׁקֶ֧ה אֶת־אָבִ֛ינוּ יַ֖יִן וְנִשְׁכְּבָ֣ה עִמּ֑וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵֽאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃ וַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת־אָבִ֔יהָ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקוּׄמָֽהּ׃

וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַתֹּ֤אמֶר הַבְּכִירָה֙ אֶל־הַצְּעִירָ֔ה הֵן־שָׁכַ֥בְתִּי אֶ֖מֶשׁ אֶת־אָבִ֑י נַשְׁקֶ֨נּוּ יַ֜יִן גַּם־הַלַּ֗יְלָה וּבֹ֨אִי֙ שִׁכְבִ֣י עִמּ֔וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵֽאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃ וַתַּשְׁקֶ֜יןָ גַּ֣ם בַּלַּ֧יְלָה הַה֛וּא אֶת־אֲבִיהֶ֖ן יָ֑יִן וַתָּ֤קָם הַצְּעִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב עִמּ֔וֹ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקֻמָֽהּ׃

וַֽתַּהֲרֶ֛יןָ שְׁתֵּ֥י בְנֽוֹת־ל֖וֹט מֵֽאֲבִיהֶֽן׃ וַתֵּ֤לֶד הַבְּכִירָה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ מוֹאָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־מוֹאָ֖ב עַד־הַיּֽוֹם׃ וְהַצְּעִירָ֤ה גַם־הִוא֙ יָ֣לְדָה בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־עַמִּ֑י ה֛וּא אֲבִ֥י בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עַד־הַיּֽוֹם׃ פרשת לוט ואברהם.

הבנות של לוט שכבו עם אביהן ומגילוי עריות זה נולדו :

מוֹאָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־מוֹאָ֖ב עַד־הַיּֽוֹם׃

רות היתה מואבית אך מואב הוא גם בלק בן ציפור:

וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא. וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ–לִקְרֹא-לוֹ: לֵאמֹר, הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב, מִמֻּלִי. וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי–אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ: במדבר.

בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עַד־הַיּֽוֹם׃

וַיְהִי, מִיָּמִים; וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי-עַמּוֹן, עִם-יִשְׂרָאֵל. וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-נִלְחֲמוּ בְנֵי-עַמּוֹן עִם-יִשְׂרָאֵל; וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד, לָקַחַת אֶת-יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב. וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח–לְכָה, וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין; שופטים.

לוט הוא זרע שם, אך לא זרע אברהם.

אברהם לא הביא את לוט במילה, ברית המילה נעשתה לאחר הפרדות לוט ואברהם:

וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כָּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כָּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כָּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מָל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃

וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּל֖וֹ בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃ וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּל֔וֹ אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃ בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ׃ וְכָל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ׃ פרשת לוט ואברהם.

עמק השדים- פרשת לוט ואברהם.

זרע אברהם- פרשת לוט ואברהם.

בחמלת יהוה עליו- פרשת לוט ואברהם.

פרשת לך לך- שפה אחת שאינה שפתו של ישראל.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות- תוכנית לימוד פרשת לך לך..

וַיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים׃ וַיְהִ֖י בְּנָסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וַֽיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃

וַיֹּֽאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָ֚בָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶן וְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר׃ וַיֹּֽאמְר֞וּ הָ֣בָה ׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשׁ֣וֹ בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־נָפ֖וּץ עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃

וַיֵּ֣רֶד יְהוָ֔ה לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָֽאָדָֽם׃ וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַֽחִלָּ֣ם לַֽעֲשׂ֑וֹת וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָֽזְמ֖וּ לַֽעֲשֽׂוֹת׃ הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָֽבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ׃ וַיָּ֨פֶץ יְהוָ֥ה אֹתָ֛ם מִשָּׁ֖ם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַֽיַּחְדְּל֖וּ לִבְנֹ֥ת הָעִֽיר׃ עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ בָּבֶ֔ל כִּי־שָׁ֛ם בָּלַ֥ל יְהוָ֖ה שְׂפַ֣ת כָּל־הָאָ֑רֶץ וּמִשָּׁם֙ הֱפִיצָ֣ם יְהוָ֔ה עַל־פְּנֵ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃ פרשת לך לך.

תחשבו על עם ישראל בעת הזאת בשנים הראשונות בעת חזרת עם ישראל מהתפוצות.

הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָֽבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ׃ וַיָּ֨פֶץ יְהוָ֥ה אֹתָ֛ם מִשָּׁ֖ם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַֽיַּחְדְּל֖וּ לִבְנֹ֥ת הָעִֽיר׃ עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ בָּבֶ֔ל כִּי־שָׁ֛ם בָּלַ֥ל יְהוָ֖ה שְׂפַ֣ת כָּל־הָאָ֑רֶץ וּמִשָּׁם֙ הֱפִיצָ֣ם יְהוָ֔ה עַל־פְּנֵ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃

עם ישראל היה במצב של קבוצות בני אדם שלא הבינו איש את רעהו. לא רק שפת דיבור, גם שפת אורחות ומנהגים, גם שפת ניגונים,סוגי ניגונים .

ברור לכל שלדבר יש סימפטום. גם כלכלי ותרבותי וגם קבוצות כח.

ומתוך המקום הזה התחיל ישראל לצעוד בחזרה לשפה אחת.

אני טוענת שבמקום הזה של ישראל בעת זאת ביקשו קבוצת אנשים להביא את ישראל לשפה אחת שאינה שפתו של ישראל:

סדום ועמורה- כנען- פרשת נח.

ויולד והוליד- פרשת נח.

ונח מצא חן בעיני יהוה- ויהי אור- פרשת נח.

ארבעים יום וארבעים לילה- פרשת נח.

מאחיו ולא מאחותו מאיש ולא מאישה- פרשת נח.

ביכורי אתרי עת השלום לשנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות:

לימודי שנת שבעים וארבע- פרשת בראשית.

ספר בראשית מתחיל בראשית תולדות השמים והארץ והבראם:

בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ וְהָאָ֗רֶץ הָֽיְתָ֥ה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ פרשת בְּרֵאשִׁ֖ית.

מסתיים פה:

וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־צְבָאָֽם׃ וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַֽעֲשֽׂוֹת׃ אֵ֣לֶּה תֽוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃ פרשת בְּרֵאשִׁ֖ית.

אֵ֣לֶּה תֽוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃

בהמשך הראשית של תולדות האדם:

וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכָל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃ וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁקָ֖ה אֶֽת־כָּל־פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃

ומסתיים פה:

וַיֵּ֨דַע אָדָ֥ם עוֹד֙ אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵׁ֑ת כִּ֣י שָֽׁת־לִ֤י אֱלֹהִים֙ זֶ֣רַע אַחֵ֔ר תַּ֣חַת הֶ֔בֶל כִּ֥י הֲרָג֖וֹ קָֽיִן׃ וּלְשֵׁ֤ת גַּם־הוּא֙ יֻלַּד־בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אֱנ֑וֹשׁ אָ֣ז הוּחַ֔ל לִקְרֹ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּֽוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּי֖וֹם הִבָּֽרְאָֽם: פרשת בראשית.

זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּֽוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּי֖וֹם הִבָּֽרְאָֽם׃

זאת אומרת מפה והלאה:

זאת הראשית והלאה,

אחרי חטא האכילה מפרי עץ הדעת אחרי הגירוש מגן עדן ואחרי חטא קין ועם הולדת אנוש, הלאה..

ממקום שבני האדם מחוץ לגן עדן ולאחר שגורשו ממנו המשיכו בני האדם וזרעם אחריהם הלאה…

וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא, אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד, וְהֵם, יִשְׂאוּ עֲוֺנָם: חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם, וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה.

וְהֵם, יִשְׂאוּ עֲוֺנָם: חֻקַּת עוֹלָם,

חֻקַּת עוֹלָם

וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה. כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהוָה תְּרוּמָה, נָתַתִּי לַלְוִיִּם, לְנַחֲלָה;

אם אתה לא לוי, ומקבל מהעם את טובות הכהן אז אתה נושא בחטא למות זה גם מקום שאסור לך להתקרב אליו כחוק עולם לעומתך לוי , נושא חטא אך הוא לא נושא חטא למות כישראל אם יקרב.

וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם, אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, לַיהוָה. וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה: כִּי יוֹם כִּפֻּרִים, הוּא, לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כִּי כָל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא-תְעֻנֶּה, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה–וְנִכְרְתָה, מֵעַמֶּיהָ. וְכָל-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל-מְלָאכָה, בְּעֶצֶם, הַיּוֹם הַזֶּה–וְהַאֲבַדְתִּי אֶת-הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מִקֶּרֶב עַמָּהּ. כָּל-מְלָאכָה, לֹא תַעֲשׂוּ: חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם: ויקרא.

חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם:

זאת אומרת שגם יום כיפור חוקת עולם. היכולת לכפר ביום כיפור על חטאים זאת חוקת עולם כמו הכהנים:

וְהֵם, יִשְׂאוּ עֲוֺנָם: חֻקַּת עוֹלָם:

בסידור של יום כיפור גם מכוונים בתפילה שהכהנים והלוים יהיו כעומדים בפרץ למען העם בעת דינים וממשילים הדבר כמו היה הקרבת קורבנות בבית המקדש שחרב.

מפה אפשר ללמוד שחשוב לשמור על כהן , גם כי מצווה על ישראל לעשות זאת וגם כדי להתברך מהם, לנצח במלחמות לצלוח עתות שואה ומצוקה.

נגן חדש- פיוט.

הקראת תהלים ושירת משוררי ישראל עם ניגונים.

שיהיה חג עצים שמח.

בחיים יש שתי דרכים שאנשים בוחרים ללכת בהן יש אנשים שאומרים- אם אתה לא יכול לנצח אותם, תחבור אליהם.ויש אנשים שאומרים- אם אתה לא יכול לנצח אותם, תחבור לאחד שיכול לנצח אותם.

שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד.- דברים.

יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהוָה, תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים:- ישעיהו.

כפי שאמר דוד המלך בתהלים: שִׁירוּ לַיהוָה, שִׁיר חָדָשׁ; שִׁירוּ לַיהוָה, כָּל-הָאָרֶץ. שִׁירוּ לַיהוָה, בָּרְכוּ שְׁמוֹ; בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם-לְיוֹם, יְשׁוּעָתוֹ.

לידיעת הקוראים והמאזינים,

לשפה העברית הוכנסו הרבה מילים משפות שאינן עברית שהוסיפו להם את ה- יה בסוף המילה. כשאני אומרת מילים כאלה אני אומרת עם יא בסוף המילה.

מבוא ללימודי תורה.

שנת השבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

מאוד מענין שאשה שמתפללת ורק שפתיה נעות נחשבה בימי קדם בעיני עלי הכהן לשיכורה, מפה ניתן ללמוד שאשה צריכה להתפלל ושקולה ישמע שהיא מתפללת גם שהיא עושה זאת לאזני הכהן.

וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ–רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת, וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ; וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי, לְשִׁכֹּרָה: שמואל.

וַיֶּֽאֱהַ֥ב גַּֽם־אֶת־רָחֵ֖ל

כִּֽי־רָאָ֤ה יְהוָה֙ בְּעָנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶֽאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי׃

לימודים מספר שמואל- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

פרשת סלע המחלקת:

וַיַּ֥עַל דָּוִ֖ד מִשָּׁ֑ם וַיֵּ֖שֶׁב בִּמְצָד֥וֹת עֵֽין–גֶּֽדִי

דָּוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו עַל–פְּנֵ֖י צוּרֵ֥י הַיְּעֵלִֽים:

צוּרֵ֥י הַיְּעֵלִֽים

הַ

לימודי תורה- תוכנית לימוד- חודש האביב.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- פרשת לוט ואברהם- לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

עוד כמה מילים ביחס לדברים שכתבתי בשנה שקדמה לזאת:

לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם

אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַֽאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵֽאלֹהִֽים׃

השילומים משלמים את העוון.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- פרשת לוט ואברהם- לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות- תוכנית לימוד פרשת לך לך..

לימודי שנת שבעים וארבע- פרשת בראשית.

אֵ֣לֶּה תֽוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃

ממקום שבני האדם מחוץ לגן עדן ולאחר שגורשו ממנו המשיכו בני האדם וזרעם אחריהם הלאה…

נגן חדש- פיוט.

הקראת תהלים ושירת משוררי ישראל עם ניגונים.

וַיֵּ֤רַע הַדָּבָר֙ בְּעֵינֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר אָמְר֔וּ תְּנָה–לָּ֥נוּ מֶ֖לֶךְ לְשָׁפְטֵ֑נוּ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל–יְהוָֽה:

לְעִירֽוֹ:

לימודים מספר–

מלכים- ספר ראשון.

לימודים מספר–

יונה.

וְהָעָ֗ם עָלוּ֙ מִן–הַיַּרְדֵּ֔ן בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן וַֽיַּחֲנוּ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל בִּקְצֵ֖ה מִזְרַ֥ח יְרִיחֽוֹ:

חודש הראשון הוא חודש האביב.

שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד.- דברים.

יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהוָה, תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים:- ישעיהו.

כפי שאמר דוד המלך בתהלים: שִׁירוּ לַיהוָה, שִׁיר חָדָשׁ; שִׁירוּ לַיהוָה, כָּל-הָאָרֶץ. שִׁירוּ לַיהוָה, בָּרְכוּ שְׁמוֹ; בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם-לְיוֹם, יְשׁוּעָתוֹ.

תראה, בשיר הם אומרים הבוקר בא אז תגיד תודה.

ומה אני אומרת.

אני אומרת הבוקר תמיד יגיע, גם אחרי שתלך מהעולם הזה, למחרת לכתך הבוקר יגיע.

ולכן אני אומרת,

אם לבוקר באת, אז תגיד תודה.

..

בשורה התחתונה- אם אמות תדעו שלא התאבדתי.